חוק שעות עבודה ומנוחה תשי"א- 1951 (להלן: "החוק") מסדיר את ההיתרים וההגבלות

החלים על מעסיק בעניין שעות העבודה המותרות לעובדיו. בחוק מוגדרים ענייינים כגון

שעות עבודה, שעות נוספות ויום מנוחה שבועי.

בסעיף 30(א)(6) לחוק מוחרגים מהחוק עובדים ש"תנאי עבודתם ונסיבותיה אינם מאפשרים

למעסיק כל פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלהם". כמו כן, נקבע כי מגבלת שעות

העבודה לא תחול על עובדים "בתפקידי הנהלה או בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של

אמון אישי" (סעיף  30 (א)(5) לחוק).
 

לשאלה האם התפקיד מהווה משרת אמון או תפקיד הנהלה, יש חשיבות רבה בעלת משמעות כספית מבחינת המעסיק. פסק דין מנחה בנושא זה הוא פסק דינו של בית הדין הארצי בעניין בע"פ (ארצי) 16/08 מדינת ישראל נ' בסט ביי רשתות שיווק בע"מ. 
 

בפסק הדין מובהר כי סעיף 30(א)(5) לחוק נוקט בשתי חלופות נפרדות אפשריות - כאשר מדובר בתפקיד הנהלה, וכאשר מדובר בעובד שתפקידו דורש מידה מיוחדת של אמון אישי. למרות העובדה שיכולים בהחלט להיות לשניהם מאפיינים משותפים, אין בהכרח זהות בין שני סוגי התפקידים.  
 

עוד מודגש בפסק הדין העיקרון לפיו יש לפרש את הוראות החריגים שבחוק בצמצום, והוא יוצק אמות מידה לבחינת התקיימותם. 
 

"תפקידי הנהלה" 

"תפקידי הנהלה" יקבעו ככאלה משילובם של המאפיינים הבאים ביחד:

• א- טיבו ומהותו של התפקיד הם שיקבעו אם מדובר בעובד הנהלה (וכינוי תפקיד מסוים כניהולי כשלעצמו לא יוכל לשמש הוכחה לכך שמדובר בתפקיד הנהלה בפועל) 

• ב- הביטוי "תפקיד הנהלה" מתייחס למי שמהווה חלק מההנהלה הבכירה בארגון, המזוהה עם המעסיק או נועד לייצגו.

• ג-  כמו כן מדובר בעובד עליו מוטלת אחריות גבוהה בכל הנוגע לתפקוד הארגון כך שעליו לבצע את עבודתו ללא מסגרת שעות מוגדרת וקבועה. כלומר מדובר בעובד בכיר אשר אופי תפקידו אינו מאפשר עמידה נוקשה על שעות העבודה המוגדרות. יצוין כי פסק הדין מתייחס לתפקיד של מנהל אגף ראשי בארגון ככזה העונה על הגדרותיו של תפקיד הנהלה.

• ד- לא מספיק שלעובד יהיו סמכויות רחבות על מנת לראותו כעובד הנהלה, אלא יש לבחון האם הוא לוקח חלק בהתוויית המדיניות של הארגון תוך שהוא מפעיל שיקול דעת עצמאי שאינו מוגבל למדיניות מוכתבת של הארגון. 

• ה- תפקיד הנהלה יאופיין לרוב בשעות עבודה חריגות, שכר גבוה ותנאי העסקה מיוחדים וחריגים שאינם נחלת כלל העובדים בארגון. מאפיין זה נובע מן ההנחה שעובדים בדרג  הנהלה אינם זקוקים לחוק שיגן על תנאי העסקתם. תפקיד הנהלה הוא כזה המחייב כי העובד יעמוד לרשות המעסיק בשעות לא שגרתיות או במצב בו שעות העבודה אינן מוגדרות במסגרת קבועה, וזאת על רקע מהות התפקיד/דרישה מצד המעסיק.

 

 

תפקיד "אמון אישי"

החלופה השנייה בגדרי הסעיף מתייחסת גם לעובדים שאינם עובדי הנהלה, אשר העסקתם מתאפיינת במידה מיוחדת של אמון אישי. 

המאפיינים העיקריים שיש בהם כדי לקבוע כי מדובר ב "תפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי" פורטו בין היתר בעניין אגרון, והם: תפקידו הבכיר של העובד, אחריותו הגבוהה וסמכותו לקבל החלטות באופן עצמאי, החזקתו במידע מיוחד ורגיש של מקום העבודה. 
 

אפשר היה לומר כי כל תפקיד דורש סטנדרט התנהלות של אמון כללי ואמון אישי כלפי המעסיק, כך שרכיב זה אינו מספק לצורך הוצאת העובד מתחולת החוק. על כן, נקבע בפסק הדין בעניין בסט ביי כי צריכה להתקיים גם זיקה "קרובה ומיוחדת" של בעל תפקיד האמון לבעל תפקיד בהנהלה כמפורט למעלה, שיכולה להתבטא בשכר גבוה, חשיפה למידע רגיש בארגון, אחריות מיוחדת ועצמאות בקבלת החלטות. אשר לרכיב השכר, נקבע בפסק הדין בעניין בסט בי כי פער בין רמת השכר המשולמת לעובד לבין תנאי השכר המקובלים בארגון יכול להוות אינדיקציה המלמדת על זיקה קרובה ומיוחדת כאמור.
 

עו"ד ברוה עוסקת במשפט מנהלי, משפט אזרחי ודיני עבודה במגזר הציבורי, וכן בנושאי רגולציה והסדרת עיסוק. לייעוץ משפטי ניתן לפנות אלינו.